« להרשמה ללימודים ולפרטים נוספים »

דברים גדולים קורים באוניברסיטת בר-אילן

ריאה ירוקה בלב גוש דן, מעבדת מחקר לתוכניות לימוד בנושאים סביבתיים,
תחבורה ידידותית לסביבה ומערכות חכמות החוסכות מים וחשמל
אלו חלק מהדברים שהופכים את הקמפוס הירוק בבר-אילן לגאווה בינלאומית

חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן פיתחו כלים חדשים לחקר הקרקע ולהבנת שינוי האקלים

פרופ' ישי וינשטיין, ראש המעבדה לאיזוטופים רדיואקטיביים בבר-אילן, נסע עד קצה העולם כדי לקדוח בקרקע ולתרום למדע כלים וידע המאפשרים להבין טוב יותר את שינוי האקלים. האזורים סביב הקוטב עוברים בעשורים האחרונים תהליך של הפשרה, שמעבר להמסת הקרחונים המוכרת לכולנו, גורם גם לשחרור גזי חממה המאיצים את ההתחממות הגלובלית. בשל כך, שיטות מדעיות המאפשרות מעקב אחר ההפשרה חשובות ביותר, אך עד לאחרונה כמעט שלא היו כאלה. פרופ' וינשטיין ארז את בגדיו החמים ביותר ויחד עם הדוקטורנט דותן רותם עזב את הקמפוס הירוק בבר-אילן כדי לחקור את הפרמפרוסט באזור הקוטב הצפוני.

פרמפרוסט (permafrost, קִפְאַת עַד) היא שכבת קרקע במצב קיפאון מתמשך, נמצאת באזורים הקרים ביותר על פני כדור הארץ, וממוקמת בדרך כלל מתחת לשכבת הקרקע שנקראת "השכבה הפעילה". השכבה הפעילה קופאת ומפשירה בהתאם לעונות השנה, בעוד שהפרמפורסט כשמה כן היא – נותרת קפואה. לשינוי האקלים יש כמובן השפעה על שיעור שטחי הפרמפורסט בעולם, ומצבן של קרקעות אלה מבטא את שינוי האקלים ואף משפיע עליו על ידי שחרור גזי חממה לאטמוספירה.

פרופ' וינשטיין משתמש מזה שנים במעקב אחר נוכחות איזוטופים רדיואקטיביים במים כדי ללמוד על שפיעת מי תהום לים. הוא חשב שניתן יהיה להשתמש באותה שיטה כדי לעקוב גם אחרי מי הפרמפרוסט. הוא גילה בפרמפרוסט באזור הקוטב חותם רדיואקטיבי ייחודי, הקשור להרכב האיזוטופי* של היסוד רדיום, העשוי לאפשר מעקב אחרי המסה של הפרמפרוסט. בשיטות שהלכו והשתכללו, קדחו פרופ' וינשטיין ודותן רותם באדמה הקפואה של ארכיפלג סְבָאלְבָּרְד, שנמצא בין נורווגיה ובין הקוטב הצפוני, דגמו את הקרקע ומדדו את ההרכב האיזוטופי של הרדיום המדובר. בהמשך הם מצאו את טביעת האצבע האיזוטופית של הפרמפרוסט גם בפלג הזורם בפני השטח, מה שמלמד שהפרמפרוסט מפשיר. הממצאים של פרופ' וינשטיין וצוותו הם סיבה לדאגה, אבל הנחמה הקטנה היא תרומתו של המחקר והכלים שהוא נותן למדענים העוסקים בחקר שינוי האקלים.

*לכל יסוד מספר אוכלוסיות אטומים, איזוטופים, הנבדלות זו מזו במשקלן האטומי. ההרכב האיזוטופי של רדיום, לדוגמא, הוא יחס הגודל בין האיזוטופ שמסתו 226 לאחר שמסתו 224 או 223.

לכתבות נוספות שיעניינו אותך