« להרשמה ללימודים ולפרטים נוספים »

דברים גדולים קורים באוניברסיטת בר-אילן

ריאה ירוקה בלב גוש דן, מעבדת מחקר לתוכניות לימוד בנושאים סביבתיים,
תחבורה ידידותית לסביבה ומערכות חכמות החוסכות מים וחשמל
אלו חלק מהדברים שהופכים את הקמפוס הירוק בבר-אילן לגאווה בינלאומית

המרכז לערים חכמות בבר-אילן מביט קדימה אל עתיד אורבני מאוד, אך גם ירוק יותר

שנת 2007 הייתה רגע היסטורי, שבו, לראשונה בתולדות האנושות, מחצית מבני האדם התגוררו בערים. תהליכי העיור המואצים ושינוי האקלים מציבים בפני מתכננים וקובעי מדיניות אתגרים מורכבים. ד"ר מישל אורן, ראש המעבדה לעתידים אורבניים במרכז בר-אילן לערים חכמות בקמפוס הירוק, מציגה תמונת מצב עכשווית ועתידנית.

כ-55% מאוכלוסיית העולם מתגוררים כיום בערים. ישנן מדינות עירוניות לחלוטין, כמו סינגפור והונג קונג, וגם ישראל נחשבת למדינה עירונית, עם אוכלוסייה עירונית העומדת על 90%. בעולם קיימות היום כ-4,500 ערים המונות מעל 150 אלף תושבים וכ-50 אלף ערים בסך הכול. שבע מהערים הגדולות ביותר בעולם כבר חצו את קו 20 מיליון התושבים, דלהי וטוקיו עברו את ה-30 מיליון.

לפי תחזיות-האו"ם, עד שנת 2050 יתווספו לעולם 2 מיליארד בני אדם, מרביתם יתגוררו בערים. מרבית הצמיחה תיראה בערים קיימות, ומספר המגה-ערים (שבהן מעל 10 מיליון תושבים) יעלה עד שנת 2030 מ-33 היום ל-43.

במשך שנים רבות כיווני הצמיחה העיקריים של הערים היו כלפי חוץ, תופעה הנקראת "הזדחלות". עם השנים התפתחו תפיסות סביבתיות שזיהו ערכיות בשטחים הפתוחים. תנועת "החגורה הירוקה" שהוקמה ב-1977 בניירובי בירת קניה ביוזמתה של פרופסור ואנגרי מאטאיי, כלת פרס נובל לשלום, פיתחה גישה הוליסטית לפיתוח הדוגלת בשימור הסביבה על ידי תיחום העיר בטבעת עצים לעצירת ההזדחלות והמדבור. חגורות העצים חוצצות בין הערים ובין מערכות אקולוגיות המקיפות אותן. גישה רבת השפעה זו חלחלה גם לישראל ובאה לידי ביטוי בתוכנית המתאר (תמ"א 35) שאושרה ב2005 וקידמה פיתוח "צמוד דופן": עיקרון שאינו מאפשר הפשרת קרקעות שאינן צמודות לפיתוח קיים ובכך שומר על רצף שטחים פתוחים.

ארגוני סביבה ואורבניסטים רבים מסכימים שציפוף הערים הקיימות הוא המהלך הידידותי ביותר לסביבה ולאנושות לקראת צמיחה עירונית משמעותית. בהתאם, כיווני הפיתוח העתידיים בערים קיימות הם לגובה ולתת הקרקע. הפיתוח האנכי מתאפשר תודות לחידושים טכנולוגיים כמו מעליות מהירות, קונסטרוקציה עמידה בפני רעידות אדמה ואמצעים להתמודדות עם אתגרים כמו שינוי האקלים ואיי חום עירוניים.

בעשורים הקרובים טכנולוגיות עירוניות יהפכו למרכיב משמעותי בסביבות החיים שלנו, כחלק ממנגנון הישרדותי, ויכללו פיתוחים במערכות מזון-טק, תנועה-טק, בנייה-טק, אקלים, תקשורת, חשמל, רובוטיקה ובינה מלאכותית לקראת עתיד אופטימי, ירוק ודל פחמן. אחד מהאתגרים העירוניים הגדולים ביותר הוא בעצם האינטגרציה בין מערכות עירוניות אלה.

לכתבות נוספות שיעניינו אותך