כיצד נראים יחסינו עם בעלי החיים והטבע שסביבנו מנקודת המבט הרוחנית-יהודית?
קרא עוד»
מחקר שבוצע במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה בבר-אילן עורר גל של עניין ציבורי וקיבל מקום בולט במיוחד בכלי התקשורת בישראל ובחו''ל. ממצאים מהאתר הארכיאולוגי אוהלו בכנרת מעידים על פעילות חקלאית שהתקיימה במקום כ-10,000 שנה לפני התקופה הנחשבת בדרך כלל לראשית החקלאות. תגלית זו נבחרה לאחת מ-100 התגליות המדעיות החשובות ביותר של 2015, ובניגוד לידיעות אחרות מתחום הארכיאולוגיה, שבדרך כלל נדחקות לעמודים הצדדיים בעיתונים, היא זכתה לכותרות בולטות.
פרופ' אהוד ויס, שבמעבדתו נערך המחקר, מסביר שמשמעות הגילוי חורגת מתחום הארכיאולוגיה: ''הממצאים המעידים על חקלאות קדומה משקפים את יכולותיו של האדם לחשוב מחוץ לקופסה חשיבה ארוכת טווח, למען שיפור קיומו. אלה מחשבות המעסיקות אותנו גם כיום. הניצוץ, אם כן, ניצת כבר אז, והתהליך התחולל באזורנו.'' מרגע שאנשים הפכו לחקלאים, וכבר לא היו תלויים לחלוטין בציד ולקט, ניתן היה לייצר עודף מזון ולנצל אותו ככוח. על הבסיס הזה נבנתה ההיררכיה בין גברים ונשים, מנהיגים ומונהגים, עשירים ועניים. כך גם התפתחה אוכלוסייה שיכלה לעסוק במלאכות שאינן בהכרח ייצור מזון, מה שהוביל להתפתחות האמנות, הכלכלה, הדת והטכנולוגיה, המאפיינים את החברה המודרנית.
חקר הממצאים הבוטניים מחפירות אוהלו מתנהל בבר-אילן כבר 25 שנים, אולם עד כה לא יכלו החוקרים להסיק כי הם מעידים על קיומה של חקלאות בתקופה הנדונה, וזאת משום שלא הייתה בידם דרך להבחין בין שרידי שעורת בר לבין שרידי שעורה מבויתת.