« להרשמה ללימודים ולפרטים נוספים »

דברים גדולים קורים באוניברסיטת בר-אילן

ריאה ירוקה בלב גוש דן, מעבדת מחקר לתוכניות לימוד בנושאים סביבתיים,
תחבורה ידידותית לסביבה ומערכות חכמות החוסכות מים וחשמל
אלו חלק מהדברים שהופכים את הקמפוס הירוק בבר-אילן לגאווה בינלאומית

במעבדות של בר-אילן מגדלים שושנות ים כדי ללמוד על הלבנת אלמוגים ועל שינוי אקלים

התחממות מי הים, הנגרמת בשל שינוי האקלים, מעסיקה ביולוגים רבים. אחת מהשלכות ההתחממות היא תופעת הלבנת האלמוגים הנצפית בשנים האחרונות ברחבי העולם ומעוררת דאגה. פרופ' אורן לוי והדוקטורנט אביתר וייצמן מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן הצליחו לפתח שיטה שאולי תאפשר בעתיד פיתוח זני אלמוגים העמידים לשינוי האקלים.

כיצד נגרמת הלבנת האלמוגים? בשונית האלמוגים מתקיימת סימביוזה בין האלמוג המאכסן ובין אצות חד-תאיות החיות בתוכו. האצות מבצעות פוטוסינתזה ומספקות לאלמוג מזון. השותפות הסימביוטית בין האצה ובין האלמוג מתקיימת למעלה מ-250 מיליון שנה והכרחית לקיומן של שוניות האלמוגים.

לצורך המחקר השתמשו פרופ' לוי ווייצמן בשושנות ים כמודל (שושנות ים מקובלות כמודל למחקרים באלמוגים מאחר ששני האורגניזמים שייכים לאותה מערכה ביולוגית, הצורבים, אך בעוד שקשה לגדל אלמוגים במעבדה, ניתן לעשות זאת בקלות יחסית עם שושנות ים מהמין הזה). החוקרים ביקשו לאפיין את השינויים התאיים ברקמת המארח המתרחשים בתגובה לחום בנוכחות האצה השיתופית סימביודיניום - ובהיעדרה.

לנוכחות של האצה השפעה משמעותית על האופן שבו האלמוגים, או במקרה שלנו - שושנות הים, יגיבו. כאשר המים מתחממים, האצה נכנסת למצב קיצון הגורם לעקה חמצונית ברקמת המארח. כאשר האצות אינן נוכחות, כחלק מתהליך ההלבנה, מיקרואורגניזמים אחרים, חיידקים, הופכים לדומיננטיים בגוף המארח. במצב כזה מתחולל שינוי בתגובה התאית: מערכת החיסון של שושנת הים (או האלמוג) נלחמת בחיידקים. אולם, התגובה החיסונית עלולה להוביל להרס של הרקמה ואף למוות של השושנה ולהמשך ההכחדה.

באמצעות ריצוף גנטי של אתרי בקרה בדנ"א של שושנת הים, ה"אחראים" על התגובה החיסונית, החוקרים זיהו במעבדתם בקמפוס הירוק של בר-אילן אזורים העשויים בעתיד לשמש כמטרות להנדסה גנטית ולפיתוח זנים עמידים יותר של אלמוגים. כרגע יישום הנדסה גנטית בטבע הוא כמעט בגדר מדע בדיוני, אך הצעדים הראשונים בכיוון כבר נעשו, ומחקרם של פרופ' אורן לוי ואביתר וייצמן עשוי להיות הצעד הבא.

המחקר המלא, "דינמיקת כרומטין בתגובה להתחממות גלובלית במערכת הסימביוטית המדמה אלמוג – שושנת הים אפטזיה", פורסם במגזין communications biology.

לכתבות נוספות שיעניינו אותך